מדריך מקיף לביטוח סייבר לעסקים קטנים ובינוניים | DCN ישראל

תשובה מהירה

ביטוח סייבר הוא לא מותרות – הוא כלי ניהול סיכונים קריטי עבור כל עסק ישראלי המחזיק נתונים דיגיטליים, מנהל תקשורת עם לקוחות או תלוי במערכות מחשב לפעילותו השוטפת. פוליסת ביטוח סייבר מכסה הן את ההוצאות הישירות של התמודדות עם האירוע (כגון חקירה טכנית, השבתת מערכות, תיקון נזקים, ייעוץ משפטי והוצאות יחסי ציבור) והן פיצויים על נזקים כלכליים לעסק (כגון אובדן הכנסה עקב השבתה, תשלום כופר ובמידה מסוימת – פגיעה במוניטין). אנחנו ב-DCN ישראל ממליצים לבעלי עסקים להתחיל באבחון מקצועי של נקודות התורפה הדיגיטליות שלהם, להבין את סל הכיסויים הקיים (שכולל לרוב כיסוי להוצאות משפטיות, לכופר, להשבתה עסקית ולאחריות צד שלישי) ולבחור פוליסה המותאמת ספציפית לגודל העסק, לענף הפעילות ולתפיסת הסיכון – ולא להסתפק בפוליסת "מדף". עלות הביטוח משתנה מאוד ותלויה בהיקף הפעילות, ברמת החשיפה ובאמצעי האבטחה הקיימים.

תקציר מנהלים מקיף

בעשור האחרון, האיום הסייבר הפך לאחד הסיכונים הממשיים והמדאיגים ביותר עבור עסקים קטנים ובינוניים בישראל. בניגוד לתפיסה הרווחת, מתקפות סייבר אינן פונות רק לחברות ענק או גופים פיננסיים; עסקים קטנים ובינוניים נתפסים לא פעם כ"פירות תלויים נמוך" עבור תוקפים, בשל אמצעי אבטחה דלים יחסית. ההשלכות של אירוע סייבר יכולות להיות הרסניות: החל מהשבתה מוחלטת של פעילות העסק, דרך אובדן הכנסות מצטבר, קנסות רגולטוריים כבדים (במיוחד לאור תקנות הגנת הפרטיות) ועד לפגיעה בלתי הפיכה באמון הלקוחות ובמוניטין שטופח במשך שנים. מאמר עומק זה, המוגש על ידי צוות המומחים של DCN ישראל, נועד לשמש כמפה ניווט מקיפה ומעשית בעולם ביטוחי הסייבר. המסמך יפרק לגורמים את רכיבי הפוליסה הטיפוסית, יסביר כיצד מתמודדים בפועל עם אירוע סייבר מהרגע הראשון, ויספק קריטריונים ברורים להשוואה בין הצעות מחיר שונות. נדון גם במחויבויות הרגולטוריות החדשות (כגון אלה הנגזרות מהחוק להגנת הפרטיות) והשפעתן על דרישות הביטוח. המסר המרכזי שלנו הוא שביטוח סייבר הוא יותר מתעודה בתיק – זו אסטרטגיה ניהולית. הפוליסה הנכונה, המותאמת באופן אישי, משמשת לא רק כרשת ביטחון כלכלית אלא גם ככלי המחייב את העסק לבצע הערכת סיכונים מסודרת, לשפר את נהלי האבטחה שלו ולהיות מוכן לתגובה מהירה וארגונית במקרה של אירוע. בחירה מושכלת של ביטוח סייבר היא החלטה אסטרטגית המשקפת בגרות דיגיטלית ואחריות ניהולית.

Executive Abstract

Over the past decade, the cyber threat has become one of the most tangible and concerning risks for small and medium-sized businesses (SMBs) in Israel. Contrary to popular perception, cyber attacks do not target only giant corporations or financial institutions; SMBs are often seen as "low-hanging fruit" by attackers, due to relatively poor security measures. The consequences of a cyber incident can be devastating: from a complete shutdown of business operations, through cumulative revenue loss, heavy regulatory fines (especially in light of privacy protection regulations), to irreversible damage to customer trust and reputation built over years. This in-depth article, presented by the expert team at DCN Israel, is designed to serve as a comprehensive and practical navigation map in the world of cyber insurance. The document will break down the components of a typical policy, explain how to practically deal with a cyber incident from the first moment, and provide clear criteria for comparing different quotes. We will also discuss the new regulatory obligations (such as those derived from the Privacy Protection Law) and their impact on insurance requirements. Our central message is that cyber insurance is more than a certificate in a file – it is a management strategy. The right policy, tailored personally, serves not only as an economic safety net but also as a tool that obliges the business to perform a proper risk assessment, improve its security procedures, and be prepared for a rapid and organized response in case of an incident. A well-informed choice of cyber insurance is a strategic decision that reflects digital maturity and managerial responsibility.

המפה האיומית הדיגיטלית: סכנות הסייבר האורבות לעסק הישראלי

בעולם הדיגיטלי של היום, איומים יכולים להגיע מכל כיוון. אנחנו ב-DCN ישראל רואים שרבים מלקוחותינו מגיעים אלינו לאחר אירוע סייבר, כשלמעשה ניתן היה למנוע או לצמצם נזקים רבים באמצעות היכרות טובה יותר עם האיומים והכנה מוקדמת.

פישינג ותקיפות הנדסה חברתית

זו השיטה הנפוצה ביותר לפריצה למערכות עסקיות. התוקפים שולחים הודעות דואר אלקטרוני, הודעות SMS או שיחות טלפון מתחפשות לגורם לגיטימי (כגון בנק, ספק שירות או אפילו דמות סמכותית בארגון) במטרה לגנוב פרטי התחברות, נתונים רגישים או לגרום להעברת כספים. דוגמה מהשטח: ליווינו חברת יבוא קטנה שחשבונאית שלה קיבלה מייל שנראה כאילו מגיע מהמנכ"ל (כתובת דומה עם שינוי אות אחת) עם בקשה דחופה להעביר תשלום לספק חדש. ההעברה בוצעה – והכסף נעלם. בפוליסת הסייבר המתאימה, כיסוי ההונאה האלקטרונית היה מפצה על אובדן זה.

התקפות כופר (Ransomware)

סוג איום מטריד במיוחד בו התוכנה הזדונית מצפינה את הקבצים והמערכות של העסק והופכת אותם לבלתי נגישים. התוקפים דורשים תשלום כופר (בדרך כלל במטבע קריפטוגרפי) תמורת מפתח הפענוח. גם אם משלמים, אין כל ערובה שהמערכות ישוחררו או שההתקפה לא תחזור על עצמה. נתון מעורר מחשבה: לפי הערכות הרשות הלאומית להגנת סייבר, עסקים קטנים ובינוניים הם מטרה לכשליש מכלל התקפות הכופר בישראל, מכיוון שהם נוטים להיות פחות מוגנים ולשלם מהר כדי לחזור לפעילות.

דליפת מידע ופגיעה בפרטיות

כאשר נתונים רגישים – כמו פרטי לקוחות, מידע פיננסי או קניין רוחני – נחשפים או נגנבים, העסק עלול להיתבע על ידי הנפגעים, לספוג קנסות כבדים מהרגולטור (כגון הרשות להגנת הפרטיות) ולאבד את אמון הלקוחות. חשיבות ההתאמה: כיסוי הפרטיות והאבטחה בפוליסת הסייבר חייב להתאים בדיוק לאופי הנתונים שהעסק מחזיק. חנות אינטרנטית שמחזיקה פרטי אשראי צריכה כיסוי שונה ממשרד עורכי דין המחזיק תיקים סודיים.

מה כוללת בפועל פוליסת ביטוח סייבר? פירוק הרכיבים לרסיסים

פוליסת ביטוח סייבר אינה מוצר אחיד. היא אוסף של כיסויים המותאמים כמו חליפה אישית. הבנת הרכיבים תעזור לך לדעת מה אתה קונה ואיפה עשויים להיות חורים בכיסוי.

כיסוי הוצאות משפט והגנה משפטית

זהו בדרך כלל הליבה של הפוליסה. לאחר אירוע סייבר, העסק עשוי לעמוד בפני תביעות משפטיות מצד לקוחות, שותפים או רגולטורים. הכיסוי כולל:

שכר טרחת עורכי דין
עלויות בית משפט
עלויות גישור או בוררות
פיצויים שייפסקו בבית משפט (בכפוף לתקרת הפוליסה)

כיסוי תגובה ראשונית לאירוע והשבתה עסקית

הרכיב המבצעי של הפוליסה. כאשר מתגלה אירוע, צריך לפעול במהירות:

חקירה טכנית: מימון של מומחה סייבר שיגדיר את היקף הפריצה, יזהה את הפרצה וימליץ על תיקון.
שיקום מערכות: עלויות שחזור נתונים, התקנת גיבויים וטיהור המערכות מתוכנות זדוניות.
הוצאות ניהול משבר: שכר יועצי תקשורת וקשרי ציבור לניהול מסר מול לקוחות, ספקים והתקשורת.
השבתה עסקית: פיצוי על הרווחים שאבדו בזמן שהמערכות לא פעלו, וכן הוצאות נוספות שנאלצת להוציא כדי להמשיך לפעול (כגון שכירת ציוד חלופי).

סוג הכיסוי	מה הוא כולל בפועל?	למי זה קריטי?	מגבלות אופייניות
כיסוי הוצאות משפט	מימון הגנה משפטית בתביעות פרטיות או רגולטוריות עקב דליפת נתונים.	כל עסק המחזיק נתוני לקוחות, עובדים או ספקים.	לא מכסה קנסות פליליים או נזיקין פונטיים. תקרת כיסוי נקבעת מראש.
כיסוי תשלום כופר	מימון Verifiקשרים עם תוקפים ומומחי משא ומתן, ולעתים גם תשלום הכופר עצמו.	עסקים עם מערכות IT קריטיות ונתונים שלא מגובים באופן מלא ומיידי.	חברות הביטוח ינסו קודם כל לנהל משא ומתן להורדת הסכום. לא כל פוליסה כוללת זאת.
כיסוי השבתה עסקית	פיצוי על רווחים שאבדו והוצאות נוספות בזמן שהמערכות מושבתות.	עסקים שתלויים באופן מוחלט במערכות ממוחשבות לפעילות יומיומית (מסחר אלקטרוני, ייצור מבוקר מחשב).	דורש הוכחת אובדן הכנסה. תקופת ההמתנה עד לתחילת הפיצוי (למשל, 24 או 48 שעות ראשונות ללא כיסוי).
אחריות צד שלישי	כיסוי לתביעות של לקוחות או ספקים שנפגעו עקב פריצה למערכות שלך.	עסקים המעבדים נתונים או מספקים שירותים דיגיטליים לאחרים (פיתוח תוכנה, אחסון ענן, ייעוץ).	יכול להיות מוגבל רק לנזקים ישירים, לא לעקיפים. חיוני לבדוק את הגדרת ה"נזק" בפוליסה.

התמודדות עם אירוע סייבר: מהרגע הראשון ועד לתביעה – המדריך המעשי

ידע הוא כוח, ובשעת חירום סייבר – ידע הוא הצלה. אנו ב-DCN ישראל מסייעים ללקוחותינו לא רק לבטח את הסיכון אלא גם להתכונן לתגובה. הנה הפרוטוקול שכל עסק צריך להכיר.

4 השלבים הראשונים שעליך לנקוט מיד עם גילוי פריצה

בודד את המערכות הנגועות: נתק מחשבים או שרתים שנפגעו מרשת האינטרנט ומהרשת המקומית כדי למנוע התפשטות. אל תכבה את המכשירים – זה עלול לאבד ראיות קריטיות.
פעל לפי תוכנית התגובה לאירועי סייבר (IRP): אם יש לך אחת. אם אין – זה הזמן להכין אחת לעתיד.
דווח מיידית לסוכן הביטוח שלך או לחברת הביטוח: רוב הפוליסות דורשות הודעה מיידית. חברת הביטוח תפנה אותך לספק שירותי התגובה המוגדר בפוליסה (חקירה טכנית, סיוע משפטי).
תעד הכל: רשמו רשימה של כל פעולה שננקטה, השעה, האנשים המעורבים. תיעוד זה יהיה קריטי לתביעת הביטוח ולכל הליך משפטי עתידי.

סיוע משפטי ורגולטורי

מיד לאחר האירוע, עורך הדין מטעם פוליסת הביטוח ינחה אותך לגבי:

חובות דיווח לרשויות: מתי וכיצד לדווח לרשות להגנת הפרטיות, לרשות הלאומית להגנת סייבר או לבנק ישראל, בהתאם לסוג הנתונים שנחשפו.
הודעות ללקוחות: החוק מחייב בהודעה ללקוחות שנפגעו. היועץ המשפטי יעזור לנוסח את ההודעה כדי למזער סיכון תביעות.
שיתוף פעולה עם חוקרי משטרה: במקרים חמורים, ומתי זה נדרש.

בחירת פוליסה: קריטריונים להשוואה בין הצעות מחיר וכיסויים

קבלת שלוש הצעות מחיר שונות עם מבנה שונה לחלוטין היא מצב מבלבל. אנו ב-DCN ישראל ממליצים להשוות לא רק את המחיר השנתי, אלא בעיקר את איכות הכיסוי והיקפו. הנה חמשת הקריטריונים המרכזיים:

1. היקף הכיסוי וסכום הביטוח (הגבול המצרפי)

שאלת מפתח: מהי התקרה הכוללת שהמבטח ישלם בגין כל תביעה בתקופת הפוליסה? האם יש תתי-תקרות לכל סוג כיסוי (למשל, 500,000 ₪ לחקירה טכנית, 1,000,000 ₪ להוצאות משפט)? טיפ מקצועי: עסק שמרוויח כ-2 מיליון ₪ בשנה, צריך כיסוי להשבתה עסקית של לפחות סכום זה, בתוספת מרווח ביטחון.

2. השתתפות עצמית (דדוקטיבל)

שאלת מפתח: מה הסכום שתידרש לשאת מכיסך בכל תביעה לפני שהביטוח נכנס לפעולה? השתתפות עצמית גבוהה יותר מורידה את הפרמיה החודשית, אך מגבירה את הסיכון שלך. טיפ מקצועי: העדיפו השתתפות עצמית לפי אירוע ולא לפי תביעה. "לפי אירוע" משמעו שאתם משלמים את ההשתתפות העצמית פעם אחת גם אם מאות תביעות משפטיות נובעות מאותו אירוע פריצה אחד.

3. תנאים מוקדמים ואמצעי אבטחה נדרשים

חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח סיכון פרוע. הן תדרושנה הוכחה שהעסק נוקט באמצעי אספה בסיסיים. אלה עשויים לכלול:

גיבוי מסודר ומופרד: גיבויי נתונים קבועים הנשמרים בנפרד מהרשת הראשית (Offline או בענן נפרד).
תוכנת אנטי-וירוס עדכנית: מותקנת על כל השרתים והתחנות.
חומת אש (Firewall): חומת אש פעילה ומוגדרת כראוי.
הדרכת עובדים: הוכחה שהעובדים עוברים הדרכה תקופתית לזיהוי דואר זבל והודעות פישינג.

4. רשת הספקים ושירותי התגובה של המבטח

כאשר מתרחש אירוע, חברת הביטוח תפנה אתכם לספקי השירותים שעמם היא עובדת (חוקרי סייבר, משרד עורכי דין, יועצי תקשורת). שאלת מפתח: האם אלה ספקים ישראליים הדוברים עברית ומכירים את המרחב הרגולטורי המקומי? ספק בינלאומי עלול לא להכיר את דרישות הדיווח הספציפיות לרשות הישראלית להגנת הפרטיות. יתרון DCN ישראל: אנחנו עובדים עם רשת ספקים ישראליים מובילים, מה שמבטיח תגובה מהירה, רלוונטית ותואמת לחוק הישראלי.

5. הרחבות וכיסויים אופציונליים

כיסוי לתקיפות הנדסה חברתית: כיסוי ספציפי להעברות כספים שהומרו עקב הונאה.
כיסוי לכופר (Ransomware): לא כל הפוליסות כוללות זאת באופן אוטומטי.
כיסוי לפגיעה במוניטין: מימון קמפיין שיקום תדמיתי לאחר האירוע.

ההיבט הרגולטורי: חובות דיווח, הגנת סייבר, והקשר לביטוח

המחוקק הישראלי מכיר בחומרת איום הסייבר ומחיל חובות הולכות וגוברות על עסקים. הפוליסה חייבת לייצר חפיפה מלאה עם חובות אלה.

החוק להגנת הפרטיות ותקנות הגנת המידע (אבטחת מידע)

עיקרי החובה: עסק המחזיק "מאגר מידע" כהגדרתו בחוק (למשל, רשימת לקוחות עם פרטים מזהים) מחויב ברישום במרשם מאגרי המידע של רשות הגנת הפרטיות, ובנקיטת אמצעי אבטחה מינימליים (פיזיים וממוחשבים) המותאמים לסוג המאגר. הקשר לביטוח: הפרת החובות עלולה להוביל לקנסות מנהליים כבדים (עד 3.2 מיליון ₪) ולתביעות ייצוגיות. פוליסת סייבר טובה תכסה הן את הקנסות (במידה שניתן על פי חוק) והן את הוצאות ההגנה המשפטית במקרה של תביעה.

הנחיות הרשות הלאומית להגנת סייבר (הרל"י)

עיקרי החובה: ההנחיות מחייבות גופים מסוימים במשק (בתחום האנרגיה, התחבורה, הפיננסים ועוד) לדווח על אירועי סייבר חמורים תוך מספר שעות. גם עסקים שאינם תחת החובה הישירה יכולים להיעזר בהנחיות כ"תקן מיטבי". הקשר לביטוח: פוליסה מתקדמת תממן את עלויות הדיווח המהיר לרשויות ואת הייעוץ המשפטי הנלווה לו.

תקן ISO 27001 ותקנים בינלאומיים

עסקים רבים, בעיקר טכנולוגיים או כאלה העובדים עם לקוחות גלובליים, נדרשים או בוחרים ליישם תקני אבטחת מידע. עיקרי החובה: התקן מגדיר מערכת ניהול לניהול סיכוני אבטחת מידע (ISMS). הקשר לביטוח: יישום תקן כזה משפר את עמדת המיקוח עם חברת הביטוח ועשוי להוביל להפחתה בפרמיה, מכיוון שהסיכון המבוטח קטן.

השירותים והיתרונות של DCN ישראל: לא רק ביטוח – שותפות בניהול סיכונים

אנחנו ב-DCN ישראל מבינים שביטוח סייבר הוא לא עסקה – זו מערכת יחסים ארוכת טווח. המודל שלנו נבנה סביב שלושה עמודי תווך: אבחון, התאמה וליווי.

המודל הייחודי: אבחון סיכונים לפני המכירה

לפני שאנו מציעים פוליסה, אנחנו מציעים לכם סריקת הערכה בסיסית. בשיתוף עם שותפינו הטכנולוגיים, נבחן נקודות תורפה פוטנציאליות בעסק שלכם. התהליך הזה:

חושף פערים בין המצב הקיים לבין דרישות המבטחים.
מאפשר לכם לשפר את האבטחה עוד לפני חתימת הפוליסה – צעד שמוריד את הסיכון ואת הפרמיה.
יוצר בסיס משותף להבנה של אופי הסיכון הספציפי שלכם.

תהליך עבודה מקצועי: מאבחון עד התאמה אישית

שיחת גילוי והבנה: נבין את ליבת הפעילות העסקית שלכם, סוג הנתונים שאתם מחזיקים, הספקים והלקוחות איתם אתם עובדים, ומידת התלות שלכם במערכות דיגיטליות.
הערכת סיכונים בסיסית: כמתואר לעיל.
סגירת פערים יזומה: נעזור לכם להבין אילו צעדים פשוטים יחסית (כמו הגדרה מחודשת של חומת אש, ביצוע גיבוי מסודר או הדרכת עובדים) יכולים לשפר את פרופיל הסיכון שלכם באופן דרמטי.
בחירה והתאמת פוליסה: נציג בפניכם 2-3 אפשריות המתאימות ביותר לפרופיל שלכם, נסביר לעומק את ההבדלים ביניהן (לא רק במחיר) ונעזור לכם לבחור את האיזון הנכון בין כיסוי למחיר.
ליווי מתמשך ותגובה באירוע: עם החתימה, אתם מקבלים את פרטי הקשר הישירים של מנהל התיק שלנו. במקרה אירוע – אנחנו הצוות הראשון שאליו אתם מתקשרים, וננחה אתכם בצעדים הראשונים הקריטיים תוך תיאום עם חברת הביטוח.

יתרונות תחרותיים: מה מבדיל אותנו מספקים אחרים?

מומחיות מקומית: אנחנו חיים ונושמים את השוק הישראלי – הרגולציה, השפה, תרבות העסקים והאיומים הספציפיים לאזור שלנו. איננו מתווכים גלובליים מרוחקים.
גישה ייעוצית, לא עסקתית: אנחנו לא מודדים הצלחה במספר הפוליסות שאנו מוכרים, אלא בכמות הלקוחות שלא הגישו תביעת סייבר כי סיכנו אותם טוב יותר.
רשת שותפים ישראלית: אנחנו עובדים עם חברות הביטוח המובילות בארץ, ועם ספקי שירותי התגובה הטובים ביותר – כולם ישראלים, זמינים 24/7 ודוברי עברית.
שקיפות מלאה: נסביר לך כל סעיף בפוליסה, כולל את "האותיות הקטנות". אין הפתעות.

קריאה לפעולה: אל תחכו לאירוע הסייבר הראשון כדי להתעניין בביטוח. הצעד החכם ביותר הוא להתכונן כשהים שקט. צרו איתנו קשר עוד היום לשיחת הערכה ראשונית ללא תשלום וללא התחייבות, ותקבלו תובנה מקצועית על סיכוני הסייבר של העסק שלכם ואפשרויות הכיסוי הרלוונטיות.

שאלות נפוצות – FAQ

האם ביטוח סייבר חובה על פי חוק בישראל?

לא, נכון להיום אין חובה כללית בחוק על כל עסק לרכוש ביטוח סייבר. עם זאת, חובות אבטחת מידע (מהחוק להגנת הפרטיות) וחובות דיווח (מהרשות הלאומית להגנת סייבר) חלות על עסקים רבים, וביטוח סייבר הוא הכלי הפרקטי והמקובל ביותר לניהול הסיכון הכלכלי הנובע מהפרת חובות אלו.

מה ההבדל בין ביטוח סייבר לביטוח אחריות מקצועית או ביטוח רכוש?

ביטוח סייבר מכסה נזקים הנובעים מפעילות זדונית או תאונה במרחב הדיגיטלי (גניבת נתונים, השבתת מערכות). ביטוח אחריות מקצועית מכסה טעויות או רשלנות במתן שירות או ייעוץ. ביטוח רכוש מכסה נזק פיזי לציוד (מחשב שנשרף) אך לא לנזק לנתונים שבתוכו. אלו פוליסות נפרדות המשלימות זו את זו.

כמה זמן לוקח להגיש תביעה ולקבל פיצוי?

זה תלוי במורכבות האירוע. דיווח ראשוני לחברת הביטוח חייב להיות מיידי (בתוך 24-48 שבדרך כלל). תהליך החקירה הטכנית יכול לאורך שבועות עד חודשים. פיצוי עבור הוצאות מיידיות (כמו חקירה) יכול להגיע תוך מספר שבועות לאחר קבלת חשבונות. פיצוי על אובדן הכנסה עשוי לארוך יותר כיוון שהוא דורש תיעוד פיננסי מקיף.

האם הפוליסה מכסה נזקים שנגרמו מספקי חוץ (Third-Party) כמו שירותי ענן?

זהו אחד הנושאים החשובים ביותר לבדיקה. פוליסות מתקדמות כוללות כיסוי ל"אחריות צד שלישי", הכוללת אחריות לנזקים שנגרמו לאחרים עקב פריצה אצלכם. עם זאת, אם הנזק נגרם *לכם* עקב תקלה או פריצה אצל ספק הענן שלכם – זה עשוי להיות מכוסה תחת כיסוי "השבתה עסקית", אך יש לבדוק את הסעיף שמגדיר את מקור הנזק המכוסה.

מה קורה אם לא מילאתי אחר כל אמצעי האבטחה שהפוליסה דורשת?

זו סכנה משמעותית. אם חברת הביטוח תמצא כי האירוע אירע כתוצאה מרשלנות ברורה או מהפרה בוטה של דרישת אבטחה בסיסית שציינה בפוליסה, היא עלולה לדחות את התביעה או להפחית את הפיצוי. חשוב לקרוא את רשימת "התנאים המוקדמים" ולעמוד בהם.

האם ביטוח סייבר מכסה קנסות רגולטוריים?

רוב הפוליסות מכסות קנסות מנהליים (כמו אלה של רשות הגנת הפרטיות) בכפוף לתנאי החוק. חשוב לדעת: פוליסות כמעט אף פעם לא מכסות קנסות פליליים או נזקי עונשין שהוטלו על ידי בית משפט.

המחיר נראה גבוה. איך אפשר להוזיל את פרמיות הביטוח?

הדרך האפקטיבית ביותר היא להקטין את הסיכון. יישום אמצעי אבטחה בסיסיים (גיבויים, אנטי-וירוס, חומת אש, הדרכות עובדים) משכנע את המבטח שהסיכוי לתביעה נמוך יותר, וזה אמור להתבטא בפרמיה נמוכה יותר. בנוסף, ניתן להגדיל את ההשתתפות העצמית.

אנחנו עסק קטן מאוד. האם אנחנו בכלל מטרה?

בהחלט כן. תוקפי סייבר משתמשים בסריקה אוטומטית כדי למצוא כל נקודת תורפה ברשת. הם לא בודקים את מחזור ההכנסות שלכם לפני שהם מפעילים נוזקה. עסקים קטנים הם מטרה מועדפת בגלל האבטחה החלשה יחסית.

האם יש כיסוי גם לאירועים שקרו לפני רכישת הפוליסה אך התגלו אחר כך?

לא. פוליסות ביטוח סייבר הן בדרך כלל בפורמט "תביעות שהוגשו בתקופת הביטוח" על אירועים שאירעו בתקופת הביטוח. אירוע שאירע לפני תחילת התקופה לא ייכלל, גם אם התגלה אחר כך.

מה ההבדל בין ביטוח סייבר לבין "שירותי תגובה לאירועי סייבר" שמציעים חברות אבטחה?

שירותי תגובה (CERT) הם בדרך כלל חוזה עם חברת אבטחה שתגיע לטפל באירוע תמורת תשלום או מנוי חודשי. זהו שירות, לא ביטוח. הוא יכסה את עלות התיקון הטכני, אך לא יפצה על אובדן הכנסה, הוצאות משפט או קנסות רגולטוריים. השירותים האלה משלימים זה את זה.

האם כדאי לשלם כופר אם הותקפתי, והאם הביטוח יכסה זאת?

העמדה הרשמית של הרשויות היא לא לשלם כופר, כיוון שזה מממן פשע ואין ערובה לקבלת מפתח הפענוח. עם זאת, בפועל, עסקים רבים ניצבים בפני ברירה בלתי אפשרית. פוליסות הכוללות כיסוי לכופר יממנו בדרך כלל משא ומתן עם התוקפים ע"י מומחים, ולעתים גם את התשלום עצמו, אם זהו המוצא האחרון והוחלט שהוא הכרחי להמשכיות העסק. זהו כיסוי רגיש המצריך תיאום ציפיות ברור עם המבטח.

איך ביטוח סייבר עוזר במניעת האירוע מלכתחילה?

ביטוח טוב הוא כלי ניהולי. עצם תהליך רכישת הפוליסה – הערכת הסיכונים, מילוי השאלון המפורט, הביקורת האפשרית של המבטח – מכריח את העסק להסתכל על נקודות התורפה שלו. חברות ביטוח רבות גם מספקות ללקוחותיהן משאבי הדרכה, תבניות לנהלים, או סריקות תקופתיות כחלק מהשירות, ובכך מעלות את רמת האבטחה הכוללת.